משבר הקורונה העולמי שנכנס לחיינו בסערה לקראת סוף שנת 2019, השפיעה באופן גורף על החיים של שכבות רבות באוכלוסייה. מעבר לחברי קבוצות הסיכון שצריכים להיזהר פי כמה וכמה יותר מהשאר וכמובן בעלי העסקים שנקלעו לקשיים כלכליים והעובדים השכירים שהוצאו לחל"ת או איבדו את עבודתם, נראה כי אוכלוסיות הילדים ובני הנוער הושפעה במידה רבה מבחינה נפשית, כאשר ילדים רבים פיתחו חרדה כרונית בשל הקורונה. כך, מוצאים עצמם הורים רבים אובדי עצות ומחפשים באופן קבוע פתרונות ודרכים יצירתיות לעזור לילדיהם להתמודד עם החרדה הזו. למרבה המזל, בהחלט יש דרכים כאלו ואם תתקפו את הנושא בצורה ממוקדת תוכלו גם אתם לתת לילדים שלכם כלים להתמודד עם המתח והחרדה בקורונה. הנה כמה דברים שבהחלט שווה לשקול.
טיפול קוגניטיבי
צריך להבין כי חרדה אצל ילדים היא תופעה שכיחה במיוחד ונובעת לרוב מקשיי הסתגלות חברתית, מעומס ציפיות להצליח בלימודים ובחוגים וגם מתוך רצון לרצות את ההורים. כאשר מוסיפים לדברים השגרתיים הללו את האתגרים של תקופת הקורונה שכוללים ריחוק חברתי מהחברים, קושי להסתגל לדרכי הלמידה החדשות והרבה יותר מדי זמן פנוי למחשבות ותהיות, אין זה פלא שהתופעה נצפית אצל יותר ויותר ילדים, גם כאלו שלא סבלו ממנה כלל לפני המשבר.
על כן, הדבר הראשון שאתם צריכים לשקול זה לשלוח את הילד לטיפול קוגניטיבי. פעמים רבות, האפשרות לפרוק ולתת ביטוי לקשיים מול מטפל מוסמך שיודע לנתב ולכוון את השיחה למקומות רצויים, תספיק על מנת לתת לילד כלים להתמודדות עצמית עם חרדה, בוודאי כאשר מדובר על טיפול ממושך ורציף. תהיו בטוחים שהטיפול הפסיכולוגי קוגניטיבי הוא עדיף פי כמה וכמה מטיפול תרופתי פסיכיאטרי שעדיף שיהיה תמיד המוצא האחרון במקרים הללו.
מסגרות חברתיות
כאמור, אחד הגורמים העיקריים לחרדה בקרב ילדים בתקופת הקורונה זה היעדר קשרים חברתיים משמעותיים. נכון, ישנה חשיבות בשמירה על המרחק ושאר ההנחיות, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון הבריאות הנפשית של הילדים, ובתור הורים עליכם לדאוג להם למסגרות חברתיות משמעותיות ומספקות. אם אין יותר חוגים עד הודעה חדשה אנו ממליצים בהחלט ליזום מפגשים באוויר הפתוח יחד עם הורים וילדים נוספים. כמו כן זכרו שבגלל שהילדים לא ראו חברים מזה זמן רב, יכול להיות שהכישורים החברתיים שלהם מעט מחוספסים וזה יכול להיות רעיון מצוין לדאוג להם למשחקים מאתגרים ומגבשים, עד לנקודה בה אתם רואים שהם יכולים להמשיך לבד בעצמם. כך או כך, הקפידו על מפגשים חברתיים של הילדים עם בני גילם לפחות פעמיים או שלוש בכל שבוע.
חרדה מהנגיף
את החרדה מהנגיף היינו יכולים לראות בעיקר בהתחלה בתקופת הסגר הראשון, אבל אצל ילדים היא נמשכת ומסרבת לדעוך. לרוב היא נובעת מתוך חוסר ידע והבנה ובתור הורים עליכם לתווך לילדים את המידע החשוב ולהסביר להם בדיוק איך הנגיף עובד, איך אפשר להימנע ממנו, מדוע הוא הרבה פחות מסוכן לילדים\ ובעיקר להראות להם איך אפשר לחיות את החיים בצורה מלאה ונורמלית לצידו.
שימו לב שאתם בעצמכם לא סובלים מחרדה כזאת כי יכול להיות שהחרדה אצל הילדים היא בסך הכל חיקוי שלכם. לבסוף, חשוב מאד להיות עם היד על הדופק ולבדוק כל הזמן את הסטטוס הנפשי של הילד. אם אתם רואים שהחרדה והפחד מתגברים באופן משמעותי, אנו ממליצים לפנות לטיפול רפואי מקצועי בהקדם האפשרי ולא לדחות את זה לרגע האחרון. זכרו – תשומת הלב והעירנות שלכם ההורים היא קריטית לבריאות הנפשית של הילדים בתקופה הלא פשוטה הזו.
